המטרה והדרך.

אנחנו חיים בעידן ששם דגש על השגת מטרות. נכון, מטרה זה חשוב, אבל הדרך לא פחות חשובה בעיני. יותר מזה, אינני מעונינת לדעת את משקל המטרה שלי עד שאגיע אליו. ככה אני יכולה להמקד. בתהליך בלי הלחץ הנלווה של "יש לי עוד כך וכך להגיע למטרה". שמתי לב שחברותי לקבוצה נעצרות דווקא קג' או שניים מ" משקל כבוד" ומתקשות מאוד להגיע אליו.

אני קוראת עכשיו את הספר 'לא רציונלי ולא נורא' של פרופ' דן אריאלי,יש שם הסבר מאוד מובן, שתוספת הלחץ להצלחה, פוגמת בביצוע. מקווה שנצליח לא לדעת את משקל הכבוד שלי עד שאגיע אליו. שלכם יעל במשקל 78.5 משהו שמזמן לא הייתי.

נפילה או שכר לימוד?

ברוך ה' נמשכת מגמת הירידה. אל תיבהלו מהכותרת. אבל השבוע גיליתי שיש כמה דברים שקצת מתסכלים.
למשל, המדריכה ממליצה על פופקורן כי זה רק 3 נקודות לכל השקית. ואני הולכת וקונה לי פופקורן למיקרוגל, ומחשבת במחשבון תוך כדי אכילה ומתברר, שהשקית הזו (מופחתת שומן!) שווה 8 נקודות.
באותה קניה הייתי רעבה וקניתי גרנולה ללא סוכר, ויוגורט 11/2 %  ומתברר שהגרנולה כפי שחישבתי אותה בבית היא 11 נקודות ל100 גרם!
ביום רביעי בבוקר חיסלתי סוף של שקית אובלטים במשרד, וזה עלה לי בלפחות 3 נקודות. להערכתי היו שם 30 גרם.

אובלטים: 10 נקודות ל100 גרם!

אפשר להסתכל על זה בתור נפילה וסתם להתבאס, או להתייחס לכך כאל שכר לימוד לתובנה הבאה:

תמיד כדאי לחשב מראש את הנקודות של מאכל לא מוכר לפני שאוכלים אותו!!!

בת מצווה, או איך מתמודדים עם אירוע.

השבוע חגגנו בת מצווה לבת אחותי אפרת. אחותי, בישלה בנוסף לקייטרינג, מה שהתברר ללא ספק כיותר מדי אוכל.  אני השתתפתי מאסיבית הן בבישול והן בסידורים. יום מאוזן זה לא היה משום בחינה.
השתדלתי לשתות אבל,  כנראה בכל זאת קצת התייבשתי,בכל זאת, באר שבע בחום איימים.
באירוע עצמו אכלתי צלחת מלאה ירקות ולאחר מכן חגגתי על המאכלים הטעימים. אמנם אכלתי פחות ממה שהייתי אוכלת ללא השומרי משקל, אבל נהנתי ממש. גם גיליתי שביס קטן מקינוח מספיק לי בדרך כלל כדי להנות. ובכלל אני מעדיפה מלוח.
אז בשורה התחתונה עמדתי במשימה לשבוע זה, עם הרבה פעילות גופנית והרבה רביולי בשמנת שגם לקחתי הבייתה, נשארתי באותו משקל. אחרי יומיים של מאכלים בשמנת, כבר התגעגתי לחזור. לסדר הרגיל שלי. ובשמחה חזרתי ליותר ירקות, גבינות ולחם מלא.
טוב, אני כבר סקרנית לדעת מה הלאה:

מתכון קל (תרתי משמע) לדג סלמון.

דג סלמון זה אחד הדברים הטעימים, הבריאים, והמשביעים.
השבוע,  עסוקה מעל לראש עם הקייטנה ועם מחשב בעייתי, הכנתי ממש תוך 10 דקות, דג משובח.
קניתי דג סלמון פרוס קפוא.
שלב א, לפתוח את השקית עם מספריים. להפעיך את הטוסטר לחיצה. כן, זה של הטוסטים.
שלב ב, לשים בטוסטר לחיצה נייר אפיה או שניים, לרסס מעט שמן זית, להניח את הדג הקפוא לזרות עליו מעט מלח. לסגור. לחכות 10 דקות בערך עד שתראו פסים כאלה על הדג וזהו, הגעתםלשלב ג: לאכול!  עם קצת לימון, או קצת מיונז עם חרדל.

יאאאמי!