השמנה חוזרת.

מי זו השמנה הזו בתוכי שאוכלת שוקולד גם אם הוא לא הכי טעים? מי זו הרזה הזו שחיה בתוך הגוף שלי וכולם מחמיאים לה: כמה רזית, ורק היא מרגישה שמנה?
כשהתחלתי את שומרי משקל לא העליתי בדעתי שאסבול ממשבר זהות, שאתחיל לשמוע קולות שונים בראשי, שלא אזהה את גופי. 
בסך הכל לא הייתי שמנה בעיני, רק קצת מעל המשקל המומלץ,  אבל השינויים החיצוניים והפנימיים מעוררים שינויים נוספים. אני פשוט משתנה, גם עם ירידות במצברוח ועליות במשקל. האתגר שהיה פשוט למדי כל עוד עבדתי בעיקר בבית, הפך להיות מאתגר ממש החודש,כשאני מנהלת קייטנה במשרה מלאה, ולוקחת טיתי הביתה סיר מלא שוקולד מומס שנשאר מהסדנא. לא כולו בתוכי, ברוך ה' אבל בהחלט כמות כזו שחיסלה לי את כל מאגר הפחמימות להיום.
ולהתעמל קשה הרבה יותר עכשיו כי כל המערכת השתנתה לי.
שינוי הוא מבורך ובטוח אצמח מזה. אבל קל, זה לא!
אז מה אני עושה? חוזרת להרגלים הטובים שלי: מגש ירקות, פירות,  בעיקר אבטיח. ומבטיחה לעצמי להיערך יותר טוב מחר. אמן כן יהי רצון.