לאבד את הסנטר הכפול, זו הייתה אחת מן המטרות שלי. ברוך ה' בתמונה הזו נראה שהוא אכן נעלם, או לפחות עושה את דרכו אל הלא נודע.
מה שיותר קשה זה לשנות את הגישה:
מתברר שאני מרחמת על עצמי בכל וויתור! אותה נקודה חזרה על עצמה גם במודעות אישית שעבדתי.
הגיע הזמן לשמוח ולהנות תוך כדי התהליך, אבל
אולי נתחיל ממחר???
עם כמויות האוכל שטחנתי הערב בבת מצווה, וכל השבוע הזה שכל הזמן התחשק לי אוכל "שווה", (שווה גם מלא נקודות), אני אוזרת אומץ, ללכת מחר לעלות על המשקל, לעמוד מול המציאות ולהתחיל (שוב) מהתחלה.
איזה מתוק רבי נחמן, שמספר לנו שאין יאוש כלל בעולם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה